ועדת חוקה ומשפט של הכנסת אישרה, לאחר מאבקים ממושכים ומתוקשרים, צווים האוסרים על הלבנת הון לנותני שירותים פיננסיים. לצווים האלו השפעה משמעותית על סוחרי מטבעות דיגיטל בישראל, שמעתה ייהנו מהסדרה בענף ומרגולציות על הבנקים וגופי המסחר בארץ.
בשנתיים האחרונות, כל מי שרצה למכור או לקנות מטבע דיגיטלי בארץ יכל לעשות זאת, למעשה, ללא פיקוח או נהלים מיוחדים. המשמעות המעשית היא שכולם – החל מאנשים פרטיים, גופים פיננסיים ועד המערכת הבנקאית כולה – יכלו לעסוק במסחר במטבעות דיגיטליים ללא שום פיקוח.
לאחרונה, כאמור, ועדות הכנסת החליטו לקדם צו המורה על פיקוח ורגולציות בכל ענף הקריפטו בישראל, ומסקנות הועדה הוגשו בפני משרד האוצר שאישר את המהלך. על-פי הדיווחים, המהלך הזה הבשיל במידה רבה בזכות השתדלויות ומאמצים רבים מצד איגוד הביטקוין הישראלי – המייצג את התעשייה.
הצו מכיל פרטים רבים ומונחים מסובכים ומורכבים מאוד, ועל כן אנו נקצור את הפירות רק בעוד כמה חודשים – כאשר מלאכת הניסוח תסתיים ותוסכם על כולם. הצפי הוא שהרגולציות יוכפפו לחוק הקיים המפקח על שירותים פיננסיים (חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים תשע"ו), ויוכנסו תחת סעיפים המקושרים לנכסים דיגיטליים.
מטרות ומשמעות הצו היא לאפשר ניטור ופיקוח על העברות תשלומים של מטבעות דיגיטליים. הסיכון במטבעות הדיגיטליים הוא הקלות בה ניתן לבצע עבירות הלבנת הון והעברות כספים למקורות מפוקפקים ללא הצורך בלהיחשף. על-פי הצו החדש, המדינה רשאית, תחת תנאים מסוימים, לחייב חברות המעניקות שירותי אשראי לאמת את זהות לקוחותיהם ואף לדווח למדינה על פעולות מסוימות כמו סיוע לטירור והלבנות הון.
כמו-כן, הרגולציות יאפשרו מעבר בטוח, חלק ויעיל יותר של מטבעות דיגיטליים בשוק ההון הישראלי, רכישות ומכירות מטבעות מסוחרים וחברות ולהפך באופן בטוח יותר, וכן יאפשר לבנקים להתמודד טוב יותר עם חשבונות בהם נעשים פעילות של מסחר במטבעות דיגיטליים.
תעשיית הביטקוין הישראלית ושוק ההון הישראלי כולו מתחילים, אט אט, להתאים עצמם לסטנדרטים בינלאומיים בכל הקשור לעולם הקריפטו.
