עליית הפופולריות והתפוצה של המטבעות הדיגיטליים ברחבי העולם, לצד השינויים בכלכלה העולמית, שהופכת לדיגיטלית, גרמו למדינות רבות לשקול מעבר למטבע דיגיטלי שיונפק, ינוהל ויפוקח על ידי הבנק המרכזי שלהן.
מאז 2017, בוחן בנק ישראל את האפשרות להנפקתו של מטבע דיגיטלי בישראל. עד כה, המליץ בנק ישראל לדחות את ההנפקה, אך כיום, הנושא עולה שוב על הפרק, בעקבות השינויים שעובר עולם הכלכלה הדיגיטלית, והתפתחות נושא התשלומים הדיגיטליים.
לפני הכול, כדאי לעשות סדר. בשנים האחרונות, שומעים רבות על מטבעות דיגיטליים באמצעי התקשורת, אבל לא הרבה יודעים בדיוק על מה מדובר, וניזונים מאינפורמציה חלקית או שגויה.
אז רגע לפני שהמדינה מתחילה להשתמש בסוג של מטבע דיגיטלי משל עצמה, כדאי לעצור ולהבין לעומק מה קורה בעולם הכלכלה הדיגיטלית והמטבע הדיגיטלי: מהו בכלל מטבע דיגיטלי? האם השקל הדיגיטלי העתידי באמת נחשב מטבע כזה? איך משתלב המטבע החדש בעולם הכלכלה הדיגיטלית? מהם היתרונות של מטבע דיגיטלי לעומת מטבע "רגיל"? והאם השקל הדיגיטלי באמת ישנה משהו בכלכלה הישראלית?
מהו כסף "אמיתי" ואיך מתבצע באמצעותו תשלום בעידן הנוכחי?
לכאורה, קל להבין מהו כסף "אמיתי", פיזי ומוחשי, שניתן להחזיק אותו, כמו שקל, יורו או דולר. אנחנו מקיימים באמצעותו תהליך של סחר – חליפין פשוט וברור: מחליפים מטבע או שטר, ומקבלים בתמורה משהו שרצינו. בפועל, בעידן הנוכחי, המטבע אינו "מטבע", והשטר הוא לא "שטר". הרבה מונחים ומושגים שקשורים לתהליך הזה הם דיגיטליים בעצם. כסף שנכנס לבנק הוא לא מוחשי, אלא קיים כקוד במחשבי הבנק. תשלום באמצעות כרטיס אשראי, או באמצעות אפליקציית תשלומים, לוקח את הכסף הזה, ומעביר אותו בתהליך לגורם אחר, בתהליך שהוא דיגיטלי.
מטבע דיגיטלי – עוד שלב במעלה הכלכלה הדיגיטלית
בעולם הכלכלה, שהופך יותר ויותר לדיגיטלי עם השנים, שבו גם המטבע "הרגיל", הממשי, הופך לווירטואלי, מזה שנים רבות ברור היה לרבים שהצעד המתבקש הבא הוא החלפה של שטר או מטבע פיזי, למטבע שהוא כל כולו קוד.
הרעיון היה קיים כבר מראשית ימי המחשב בכלל וההצפנה בפרט. בשנות ה-90 של המאה ה- 20 נעשו פריצות דרך משמעותיות בתחום ההצפנה ונעשו ניסיונות מעשיים ראשונים בתחום. הבעיה היא, שהתחום היה חדש ובוסרי, ולכן הניסיונות הבולטים, כמו e-cash, נכשלו. הניסיון אז ליצור מטבע שהוא קוד, אבל לשלב אותו בתוך גוף מרכזי אחד שאחראי על עיבוד וסליקה, כמו חברות אשראי ובנקים, נכשל, אבל הרעיון לא נעלם. הזרע נטמן, ועכשיו היה צריך לגדל ולטפח אותו.
המשקיעים נכשלו, ולתוך הווקום נכנסו תיאורטיקנים, מתכנתים, מתמטיקאים, שניסו להתגבר על הבעיה. ב- 2008, פורסם מאמר מכונן על ידי Satoshi Nakamoto. המאמר הציב תשתית מעשית מוצלחת ליצירת מטבע וירטואלי מבוזר, כזה שלא תלוי בגוף מרכזי.
התוצאה הייתה יצירתן של מטבע הביטקוין (Bitcoin) בנובמבר אותה שנה. בהשראתו, הגיעו לאחר מכן מטבעות דיגיטליים דומים רבים חדשים, כמו לייטקוין (Litecoin), אתריום (Ethereum) וריפל (Ripple). המטבעות החדשים כונו בהתחלה מטבעות אלטרנטיביים והיום מכונים כסף דיגיטלי מהדור החדש, או מטבעות קריפטוגרפיים ("קריפטו", בקיצור, במקור crypto).
מה זה בכלל מטבע דיגיטלי?
מטבע דיגיטלי הוא קובץ דיגיטלי ייחודי, ללא ביטוי בעולם הפיזי, שמכיל מידע כמו ערך, כמות, סוג, שייכות וכו'. כמו כל כסף, ניתן להמיר אותו לכסף "רגיל", כלומר לשטר או מטבע ממשי.
כקובץ דיגיטלי, ניתן לאחסן ולגשת אל הכסף הדיגיטלי באותו אופן שבו מאחסנים וניגשים לקבצים אחרים חשובים, כמו תמונות, ודוא"ל.
הכסף הדיגיטלי שונה מכסף פיאט, שהוא הכסף "הרגיל", בכמה מאפיינים. ראשית, הוא מנוהל באופן מבוזר, על ידי רשת של אנשים (המכונים כורים) מכל רחבי העולם. המטבע הדיגיטלי לא נשלט על ידי ממשלה או גורם ריכוזי אחר. המסחר או השימוש בו הוא ישיר, בלי תלות בגבולות גיאוגרפיים או פוליטיים, וללא שימוש במסלקה. שנית, הוא שקוף לחלוטין. גם הקוד שלו, וגם השימוש בו, ניתנים לבחינה. שלישית, צירוף עמלות אינו חובה. כלומר, אין עמלות, או שיש עמלות מינימליות. רביעית, לאחר ביצוע העסקה, לא ניתן לבטל אותה. חמישית, הכסף הדיגיטלי יכול להיות אנונימי, לפי החלטת המשתמש.
שני סוגים ייחודיים של אחסונים, הם ארנק דיגיטלי וארנק נייר. ארנק דיגיטלי הוא ממשק משתמש שמאפשר לנהל את המטבעות הדיגיטליים. ניתן להתקין את הארנק גם על המחשב וגם על שירות אונליין. ארנק נייר הוא ממשק משתמש ללא חיבור לאינטרנט, המאפשר גישה לכסף באמצעות שני מפתחות שהודפסו מראש: פרטי וציבורי. כך יכול המשתמש להגן על המידע המאוחסן ולמנוע גניבה וזיופים, שהם העתק ושכפול של המטבע.
איך שומרים על האותנטיות של המטבעות?
אחד מהאתגרים העיקריים שאיתם צריך להתמודד כשעוסקים במטבעות דיגיטליים הם זיופים. לצורך כך, משתמשים בטכניקות מורכבות של הצפנה, ובעיקר בשיטת הבלוקצ'יין (Blockchain).
בלוקצ'יין היא שרשרת בלוקים, מעין ספר חשבונות גלובלי המתייחס ספציפית למטבע בו נעשה שימוש. במילים אחרות, מדובר בקובץ משותף וציבורי המכיל תיעוד מלא של כל העסקאות. העותק של הקובץ קיים על כל מחשב שדרכו משתמשים במטבע, וכל עסקה מתבססת על עסקה קודמת ועוברת אשרור, שהוא אישור חוזר.
לכן, מכניסים את כלל המטבעות הדיגיטליים החדשים תחת התחום הכולל של Cryptocurrency (Cryptography+currency). הכוונה היא לשימוש לקריפטוגרפיה כדי לאבטח את הכסף הדיגיטלי. בלי זה, לא היה ניתן לספק את המעטפת הנדרשת כדי להפעיל את המטבעות הדיגיטליים.
יתרונות וחסרונות המטבע הדיגיטלי
המטבע הדיגיטלי כובש את העולם בזכות יתרונותיו הרבים. הוא מאפשר מסחר חופשי בין אנשים, ללא תלות במדינה שבו הם נמצאים, וללא תיווך של גופים כמו תאגיד עסקי, בנק או אפילו מדינה. השימוש בו שקוף, נוח זמין מכל מקום ובכל שעה. הכסף מאובטח, קל לאחסון, והוא מספק הזדמנויות להשקעה שיכולה להיות מניבה מאוד, לצד סיכון גבוה.
אבל לא הכול טוב בעולם המטבעות הדיגיטליים. הצד השני של החופש, האנונימיות המסוימת, השקיפות, וחוסר התיווך והרגולציה הוא חוסר היכולת לפנות לגוף מרכזי במקרה של בעיה. אין אפשרות לאחזר מידה ולקבל גישה לכסף, אם לא בוצע גיבוי מתאים. הכסף חשוף לתנודות חדות בערכו, ואפשר לאבד אותו בקלות יחסית. הטכנולוגיה עצמה בתהליכי פיתוח, היא מורכבת מאוד ולכן היא לא ידידותית ושקופה כמו שהיא מתיימרת להיות.
ממטבע "רגיל" למטבע דיגיטלי
בראשית ימיו של הכסף הדיגיטלי, לרבים מקרב הציבור הרחב היה קשה לדמיין עולם שבו אין מטבע פיזי יותר, שבו יש מטבע גלובלי, שלא נתמך ומנוהל על ידי המדינה. החסרונות היו בולטים עבורם יותר מהיתרונות האפשריים. המטבע נתפס על ידיהם כקוריוז לא יציב, שיכול להתמוטט ולקרוס בכל רגע, כיוון שאין לו את "הגב" של המדינה. רבים אחרים ראו את הפוטנציאל הגלום בו, ואת היתרונות הרבים, ורכשו מטבעות דיגיטליים, אבל שמרו לצידם גם כסף "רגיל", שהוא בעצם דיגיטלי, אך בעל אופי ריכוזי, כמו למשל אשראי, השקעות, הלוואות והפקדות.
כיום, הביקורת אמנם עדיין נשמעת, ועדיין רלוונטית במידה רבה, כאמור, אך ישנה הכרה הולכת וגוברת ביתרונות הרבים של מטבעות דיגיטליים, בראשם הביטקוין, המטבע הפופולרי והמוכר מביניהם. כך, למשל, בתחילת שנת 2021 נסחר הביטקוין בסכום הגבוה מ- 37 אלף דולר למטבע, למרות המשבר הבריאותי והכלכלי.
כמה מהמבקרים מבינים את החסרונות האפשריים במטבעות דיגיטליים, אך מכירים גם ביתרונותיהם, מבקשים לשלב בין יתרונות הכלכלה הישנה ליתרונות הכלכלה החדשה, וליצור משהו חדש, שמתאים לעידן הכלכלי של ימינו.
קריאת תיגר על המדינה
שווי המטבעות הדיגיטליים הולך ועולה, וחושף אותם בפני קהלים הולכים ומתרחבים. מתוך כך, עולה החשש בקרב בכירים במדינה כי המטבע הזה יהיה שימושי יום אחד ויהפוך לאמצעי תשלום לגיטימי אלטרנטיבי.
האיום התגבר כאשר פייסבוק יצרה מטבע דיגיטלי בשם "ליברה" בשיתוף פעולה עם ויזה ומאסטרקארד. הבנק המרכזי האמריקאי הבין שמדובר באיום אפשרי על ההגמוניה של הדולר, וניסה ככל יכולתו למנוע את היווצרותו של המטבע. אבל היה ברור לו, למדינות אחרות, ולגורמים בכירים בכלכלה ברחבי העולם, כי מדובר רק בעניין של זמן עד שמטבע כזה יצא לשוק ויתפוס את מקומו כחלופה משמעותית
מטבע דיגיטלי כאתגר לכלכלה הישנה
מטבעות דיגיטליים מבוזרים, שבהם התשלום יכול לעבור מלקוח לספק באופן ישיר, ואף יכולים להיות אנונימיים, יכולים להוות אתגר לכלכלה המבוססת על המטבע "הישן". האנונימיות היחסית והגלובליות, מאפשרת לבצע עסקאות גדולות, מפוקפקות חוקית, ובלי לשלם מיסים. המטבע עצמו לא מווסת ונשלט על ידי המדינה, מתחרה במטבע המקומי, יכול להוביל לשחיקה שלו, ואף לקריסה כלכלית בסופו של דבר.
כלכלנים מסוימים גורסים, כי לכסף דיגיטלי אין ערך אמיתי, כיוון שאין ממשלה שנותנת לו ערך. הוא מוגבל אך ורק לשימוש בעסקאות.
בנוסף לכל אלה, האנרגיה הדרושה לייצור שלו היא גדולה אפילו יותר מהערך שלו, כך שהוא הופך להיות בועה בהכרח, שסופה להתפוצץ ולגרור למטה את המשקיעים.
כלכלנים אחרים סבורים כי המטבע הווירטואלי יישאר, אך ישנה את אופייה של הכלכלה הריכוזית הישנה, שמנהלת המדינה. גם אם המטבע הווירטואלי הספציפי יקרוס, ההשלכות של קיומו הן מרחיקות לכת. מתוך גישה זו, טענה ב- 2018 ראש קרן המטבע הבינלאומית (IMF), קריסטין לאגארד, כי יש להטיל רגולציה על טכנולוגיית הבלוקצ'יין, על מנת לבלום את הסכנה בתחום.
הבעיה היא, כי הרגולטורים נאלצים להתמודד עם תנאים קשים לאכיפה, לביצוע, למעקב ולשליטה, בעקבות ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות, והיחסים הגיאופוליטיים. מדיניות גלובלית אחידה המערבת מדינות רבות בתוך עולם כלכלי מסורתי, הוא חזון שאולי לא בר ביצוע כלל.
מה המדינה יכולה לעשות?
אם המדינה לא רוצה להישאר מאחור, היא חייבת להיכנס למשחק, ולשלב בין העולם הכלכלי החדש לישן. רבים מנסים למצוא פתרונות יצירתיים, טכנולוגיים, וגם מעולמות הכלכלה והחברה, על מנת ליצור כלכלה דיגיטלית עם מטבע דיגיטלי במרכזה, שיאפשר מעבר הון בצורה חופשית יותר, ויקטין את הסיכון לתנודתיות בעת שימוש יומיומי.
כך, למשל, כמה מדינות, ביניהן ישראל, מנסות לקיים את גישת "ארגז החול". לפי הגישה, הרגולטור מלווה יזמים בתחום הפועלים בתהליך של ניסוי ותעיה, עד שלבסוף נבנית מדיניות רגולטורית קבועה סביב הנושא. גם פה ההצלחה היא מוגבלת, ועולה החשש שהרגולטור יחנוק את רוח החדשנות והיזמות בתחום. ואכן, למשל, ניתן לראות כי הבנקים בישראל, בגיבוי בנק ישראל, מגבילים ומקשים על ביצוע עסקאות במטבעות דיגיטליים.
בסופו של דבר, המדינה היא עדיין גורם מרכזי, משמעותי ואפילו הכרחי בכלכלה היום, ולכן אם רוצים שמטבעות דיגיטליים, על כל יתרונותיהם הרבים, יהיו בשימוש יומיומי, וישמשו כחלק מכלכלה מתפקדת, צריך להתאים ולהכפיף אותם לרגולציה באופן כזה או אחר.
מטבע דיגיטלי ריכוזי – עולים עוד שלב למעלה
אחד מהפתרונות העולים על הפרק ברחבי העולם הוא מטבע דיגיטלי ריכוזי. מאז שנת 2018, עשרות מדינות החלו בתהליכי הכנסה של מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי (CBDC – Central Bank Digital Currency), ביניהן רפובליקת איי מרשל וסין. מדובר בתהליך ארוך ומורכב, שמצריך פריסה תשתית טכנולוגית רחבה, ויצירת מערכת תשלום מאובטחת, נגישה ונוחה. זאת כיוון שמדובר במטבע ייחודי, שלא דומה למטבעות היום, ונמצא בין המטבע "הרגיל" למטבע דיגיטלי. תהליך התשלום באמצעותו הוא תהליך שונה ממה שמקובל היום, אפילו בעולם התשלום הדיגיטלי.
כמה מאפיינים מפרידים ומגשרים בין הכסף החדש לסוגי הכסף הישן, פיאט ודיגיטלי. כיום, מופקדים כספים בבנקים המסחריים של מדינה. לעומת זאת, הבנק המרכזי במדינה מחויב לכסף החדש, בדומה למזומן. הבנק המרכזי מנפיק ומגבה את המטבע החדש, והוא ערב לערך שלו ומשמר את האמון בו. זאת בעוד כיום אין חובה חוקית לקבל את המטבעות הדיגיטליים כתמורה. בישראל, למשל, המטבעות אינם כסף אלא "נכס". שנית, אפשר לשלם באמצעותו בלי צורך בחשבון מסחרי, ולהפקידו בארנק דיגיטלי. שלישית, כמו תשלום במזומן, לא ניתן לבטל את התשלום לאחר ביצועו, והוא יורד באופן סופי ומיידי. רביעית, אפשר להשתמש בו אפילו אם אין חיבור לאינטרנט. חמישית, ישנן רמות אנונימיות שונות שניתן להגדיר בהעברות דיגיטליות, בניגוד למצב כיום, בו יש היעדר מוחלט של אנונימיות בעת תשלומים בכסף הישן.
בדו"ח שפורסם ב- 2020 על ידי כמה מהבנקים המרכזיים ברחבי העולם, נקבע כי ה- CBDC יקיים תכונות של יעילות וחדשנות. הכסף החדש לא יחליף את הכסף הישן, אלא יתקיים לצידו, ולא יפגע ביציבות הפיננסית והמוניטרית.
מעבר לכך, עדיין לא ברור איך יראו המטבעות ברמה הגלובלית. כל מדינה תנפיק מטבע שיותאם לכלכלה, לתרבות ולערכים שלה. בחלק מהמדינות, למשל, יונפק מטבע שיופנה רק למוסדות פיננסיים. באחרות, לציבור כולו.
כדי להנפיק את המטבע החדש, יש צורך ליצור תשתית חדשה של חקיקה ורגולציה, ברמה הגלובלית והמקומית, שתגדיר כיצד ניתן לפקח על השחקנים השונים בשדה הכלכלי החדש, את המאפיינים של המטבע החדש, את כללי הסליקה, את הדרישות הטכנולוגיות ואת אבטחת המידע הנדרשת.
יתרונות ה- CBDC באופן כללי
היתרונות של המטבע החדש הם רבים, לציבור הרחב, לבנק המרכזי ולמדינה. הציבור הרחב ייהנה ממטבע שיאפשר לו לבצע העברות כספים במהירות בעלויות נמוכות. המדינה תרוויח את צמצום היקפי הלבנות ההון והכלכלה השחורה. הבנק המרכזי יקבל אפשרות להפחית את העלויות של הנפקת המזומנים, ולהגביר את התחרות בתוך המערכת הפיננסית.
המצב כיום בישראל – דיגיטציה כלכלית מתקדמת
לבנק ישראל ישנן מערכות סליקה אותן הוא מפעיל מול הגופים הפיננסיים, בדומה לשימוש במטבע דיגיטלי סיטוני. הגופים הפיננסיים, מצידם, מציעים ללקוחותיהם מערכות דיגיטליות לביצוע פעולות רבות, ולהעביר כסף בין חשבונות.
לצד זאת, ישראל, כמו העולם כולו, עוברת לתשלום באמצעים דיגיטליים, בעקבות תהליך שהניע בנק ישראל, של מעבר לתשלום בטכנולוגיית EMV. אפליקציות תשלום בסלולר מאפשרות תשלום נוח, מהיר וקל.
כלומר, ישראל כבר נמצאת במצב של כלכלה דיגיטלית מתקדמת. מטבע דיגיטלי ריכוזי יכול להשתלב בתוכה, ולאפשר לצרכנים לבצע בו שימוש בלי קשר לחשבון הבנק שלהם.
מהשקל החדש לשקל דיגיטלי
בנק ישראל חשוף למה שנעשה בעולם ולמצב בישראל, ומאז 2018 הוא מתכנן להיכנס לתוך עולם ה- CBDC.
ב- 11.5.2021, ועדת ההיגוי של בנק ישראל הוציאה דו"ח שעסק במודל חדש למטבע דיגיטלי ישראלי, "שקל דיגיטלי". הפרטים עדיין לא ברורים לחלוטין, ולא ידוע מתי השקל הדיגיטלי ייכנס לתוקף, אך נראה כי הנושא נמצא בשלבים מתקדמים. בנוסף לדו"ח, נוסף גם "קול קורא" להתייחסויות של הציבור. קהילות מגזר התשלומים, הטכנולוגיה, הפיננסים, האקדמיה, ארגונים רלוונטיים וגורמים ממשלתיים, הוזמנו להתעדכן, להציע הצעות, לבקר ולתמוך במהלך.
לפי המודל, שווי השקל "הרגיל", המזומן או בחשבון הבנק, יהיה בשווי השקל הדיגיטלי. את המטבע יתפעלו ספקים פרטיים, שיציעו את השירות הזה ללקוחות.
יתרונות השקל הדיגיטלי
לפי בנק ישראל, המטבע החדש יביא אתו תועלות רבות. השקל הדיגיטלי יהווה אמצעי תשלום בטוח, יעיל, זול, פרטי במידה מסוימת ונוח בתוך כלכלה גלובלית. הוא ישתלב בתוך הכלכלה הדיגיטלית העתידית, ויאפשר לקיים את צרכיה, כמו למשל תשלומים חכמים. הכסף החדש יבטיח את יתירות מערך התשלומים. בזמן חירום או תקלה, אפשר יהיה להשתמש במערכות התשלומים החדשות של הכסף הדיגיטלי. זאת בנוסף להפחתה של השימוש במזומן וסיוע במאבק בכלכלה השחורה.
האתגרים
ישנם שלושה אתגרים העומדים בפני בנק ישראל על מנת שיוכל להוציא לפועל את הפרויקט. האתגר הראשון הוא טכני. הבלוקצ'יין צורכת הרבה מאוד אנרגיה ברישום עסקאות, כדי לשמור על בטחון המערכת. בנק מרכזי ייאלץ לחסוך באנרגיה ועדיין לשמור על אותה רמת אמינות.
האתגר השני הוא הייתור של בנקים מסחריים. כיום, הם מייצרים כסף בזמן שהם נותנים הלוואה. בעולם החדש, יתכן כי לא יוכלו לייצר כסף. מעבר לכך, הכסף נמצא בבנק המרכזי, ואין צורך לפתוח חשבונות בבנקים מסחריים. לא ברור מה יעלה בגורלם של הבנקים המסחריים, ועם המערכת הפיננסית בכלל, וזה עלול להיות מסוכן.
האתגר השלישי הוא יכולתו של הבנק המרכזי לעקוב אחר כל העסקאות המבוצעות על ידי אזרחי המדינה. זה נותן בידי גורם ממשלתי המון כוח, מצב לא רצוי במדינה דמוקרטית.
בבסיס כל אלה, עומדת העובדה שמדובר ברעיון חדשני שעדיין לא יושם אפילו לא במדינה מפותחת אחת, ויש צורך לערוך מחקרים נוספים, כדי להבין את ההשלכות ארוכות הטווח של המטבע על המערכת הבנקאית, היציבות הפיננסית, המדיניות המוניטרית, והאופן בו המטבע החדש יעבוד עם מטבעות דיגיטליים ריכוזיים ודיגיטליים אחרים.
מה יעשו אנשים שאין להם נגישות טכנולוגית?
אנשים ללא גישה לאינטרנט, סמארטפון או אפילו חשבון בנק, עדיין יוכלו להשתמש במטבע החדש, באמצעות שימוש באמצעי תשלום אוניברסלי אלטרנטיבי, כמו כרטיס חכם. ניתן יהיה עדיין לבצע עסקאות גם בלי קליטה סלולרית או חיבור לרשת. עדיין לא ברור איך זה בדיוק יעבוד, והאם יהיו על כך מגבלות כלשהן מסיבות טכנולוגיות ואחרות.
בכל מקרה, בנק ישראל מודיע, כאמור, כי הוא מתכנן להמשיך ולהנפיק מטבעות ושטרות פיזיים לצד השימוש בשקל דיגיטלי, כל עוד הציבור יצטרך זאת, וכל עוד הדבר תורם ליתירות וליעילות של מערך התשלומים בישראל.
אז מתי יונפק השקל הדיגיטלי?
גיבוש המודל לקח כארבע שנים. בנק ישראל מגבש את המודל על סמך מסקנות של צוות פנימי שהוקם כבר ב- 2017. זה לא מקרה. יש אתגרים רבים אותם צריך לעבור ולפתור. תהליך ההשקה עצמו ייקח עוד כמה שנים, זאת במידה ויתגברו על המשוכות ויצליחו להוציא אותו אל הפועל.
למרות הקשיים, בנק ישראל אמנם עדיין לא החליט סופית בנושא, אך הוא מעוניין בהנפקת השקל הדיגיטלי, ורואה בכך חשיבות גבוהה, כדי לעמוד בתחרות הגלובלית.
האם סוגי כסף אחרים, דיגיטלי ופיאט, ייעלמו מהעולם?
לפחות בטווח הנראה לעין, ה- CBDC באופן כללי לא אמור להחליף מטבעות דיגיטליים, וכך גם השקל הדיגיטלי. מי שירצה, יוכל להמשיך להחזיק גם מטבעות שלא מפוקחים על ידי המדינות. השקל הדיגיטלי אמור לפעול לצד הכסף "הישן" והכסף הדיגיטלי, ולהציע אלטרנטיבת שימוש פשוטה יחסית, גם בפני אנשים שהיום לא יכולים לפעול בצורה דיגיטלית כיוון שהם חסומים בפני המערכת הבנקאית.
מה אומרים על המהלך בעולם הכלכלה הדיגיטלית החדשה?
לצד אלה המברכים על המהלך ורואים בו התקדמות לעבר הכלה וקבלה של מטבעות דיגיטליים על ידי המדינה, יש מי שרואה בכך חזרה אחורה, לעבר כלכלה מקומית ומוגבלת על ידי חוקי מדינה. דבר הנחשב איום על החופש והגלובליות של המטבע הדיגיטלי.
