בעשור החולף כבר התרגלנו לשמוע את המונח "מטבעות דיגיטליים" ונדמה שכבר אין משקיע או יזם שלא השקיע או לפחות הרהר בהשקעה בביטקוין, אתריום, ושאר חבריהם ממשפחת מטבעות הקריפטו. אך למרות שנדמה כאילו אי אפשר לשמוע על מטבעות דיגיטליים יותר, בזמן האחרון אנו עדים להתפתחות מעניינת, שעתידה לשנות את הדרך בה אנחנו חושבים על כסף בכלל, ועל מטבעות דיגיטלים בפרט. התפתחות זו כוללת שני גורמים שעד כה נחשבו להפכים גמורים- מטבעות דיגיטלים ובנקים מרכזיים ברחבי העולם.
מה קורה בתחום המטבעות הדיגיטליים?
בשבועות האחרונים מכריזים בנקים מרכזיים ברחבי העולם כי הם נמצאים בשלבי פיתוח ואימוץ של מטבע דיגיטלי העונה לשם CBDC. מטבעות אלה יהוו למעשה גרסה דיגיטלית של המטבע המדינתי הרשמי. כך לדוגמא הכריז הבנק האירופאי שהוא עומד להנפיק מטבע אירו דיגיטלי, וגם בנק ישראל לא נותר מאחור, והכריז כי גם לשקל הישראלי תושק גרסה דיגיטלית. למעשה כ-86 אחוזים מהבנקים המרכזיים ברחבי העולם נמצאים בעיצומו של תהליך יצירת מטבע דיגיטלי.
מה ההבדל בין מטבעות פיאט למטבע קריפטו?
אם כן, נשמע שגם הבנקים המרכזיים קופצים על עגלת הקריפטו! אז זהו, שלא. יש הבדל מהותי בין מטבע פיאט (מטבע רשמי של מדינה) לבין מטבע קריפטו. מטבעות פיאט, גם בגרסתם הדיגיטלית העתידית, נתונים לשליטה של המדינה, ששולטת בהם באמצעות הבנק המרכזי. היצע הכסף וערכו נשלטים בידי גורמי מקצוע ופוליטקאים, והרישום על העברות כספים הוא אחריותם של הבנקים בהם הכסף נשמר בחשבונות. במטבע קריפטו לעומת זאת, הרישום על העברות כספים בין ארנקים שונים נעשה באמצעות אלגוריתם בלוקצ'יין, שיוצר סנכרון בין מספר שרתים רב ומאמת את נכונות המידע באופן מבוזר וללא גורם יחיד האמון על כך.
אז איך יראה בעצם השקל הדיגיטלי?
השקל הדיגיטלי, כמו שאר מטבעות הפיאט הדיגיטליים, יהיה סוג של הכלאה בין מטבע קריפטו ובין מטבעות הפיאט המוכרים לנו. כמו בקריפטו, גם ההעברות במטבע הדיגיטלי יעשו באמצעות רישום עסקאות ממוחשבות, אך כמו מטבע הפיאט, היצע הכסף וערכו יהיו תמיד נתונים לפיקוח ושליטה מוחלטת של הבנק המרכזי, שמשתמש במטבע על מנת לנהל מדינות מוניטרית מסוימת להחלטתו.
בנק ישראל פרסם לפני כמה חודשים טיוטה למודל לשקל דיגיטלי. הבנק הבהיר כי טיוטה זו אינה הצהרת כוונות, אלא יותר פתח לדיון ציבורי בנושא. על פי טיוטת המודל, המטבע יונפק על ידי בנק ישראל, ומשם יועבר ל"ספקי שירות תשלום". ספקים אלה יכללו את הבנקים וחברות האשראי, ואולי אפילו חברות הייטק גדולות. הספקים הם בעצם צינור להעברת השקלים, ולא יכולים לעשות בהם שימוש כמו הלוואות. כמובן שיחס ההמרה בין המטבע הדיגיטלי למזומן יהיה 1:1. מבחינה טכנולוגית לא ברור אם יעשה שימוש בבלוקצ'יין או ברישום מרכזי של העברות הכספים.
למה שקל דיגיטלי?
השאלה המתבקשת היא כמובן, למה הבנקים המרכזיים, בתוכם גם בנק ישראל, כל כך להוטים להנפיק מטבע פיאט דיגיטלי. התשובה לכך טמונה ביתרונות המשמעותיים של הכסף הדיגיטלי, ובהזדמנויות שהוא עתיד ליצור בכלכלה.
היתרון הראשון הוא כמובן הנוחות. מטבע דיגיטלי, כמו בהרבה תחומים שעברו דיגיטליזציה, עתיד להיות נוח ונגיש יותר. המהלך יכלול בתוכו פישוט משמעותי הליכי תשלום, וישפר את מערכת התשלומים הדיגיטלית, ויאפשר לקיים עסקאות מורכבות תוך הבטחת ביטיחון מוחלט לכל המעורבים. כמו כן, הוא יעניק גישה לשירותים פיננסיים לאוכלוסיות שעד היום נמנעו מכך, מכיוון שלא הייתה ביכולתם לפתוח חשבון בנק מסחרי.
סיבה נוספת לאימוץ השקל הדיגיטלי היא המלחמה המתמשכת בהון השחור. על פי רשות המיסים, כמות ההון השחור עומדת על כעשרים אחוזים מהתוצר במדינת ישראל. כמובן שהון שחור מופיע בצורה של מזומן לרוב, ועל כן צמצום כמות המזומן במחזור העסקים תסייע להילחם בתופעה.
