ייתכן מאוד ש-Web 3.0 היא הגרסה העתידית של האינטרנט המבוססת על בלוקצ'יין ציבורי. האטרקטיביות של Web 3.0 היא בכך שהוא מבוזר, כלומר במקום שמשתמשים ניגשים לאינטרנט באמצעות שירותים בתיווך חברות כמו גוגל, אפל או פייסבוק, המשתמשים עצמם מחזיקים ושולטים בחלקים של האינטרנט.
Web 3.0 אינו דורש הרשאה, מה שאומר שרשויות מרכזיות אינן יכולות להחליט מי יקבל גישה לאילו שירותים, וגם לא אמון, כלומר, אין צורך במתווך כדי שיתרחשו עסקאות וירטואליות בין שני צדדים או יותר. מכיוון שסוכנויות ומתווכים אלו מבצעים את רוב איסוף הנתונים, Web 3.0 מגן בצורה טכנית על פרטיות המשתמש בצורה טובה יותר.
מימון מבוזר, המכונה לעתים קרובות DeFi, הוא רכיב של Web 3.0. זה כרוך בביצוע עסקאות פיננסיות בעולם האמיתי דרך הבלוקצ'יין ללא עזרת הבנקים או הממשלה. עם זאת, בינתיים, תאגידים גדולים וחברות הון סיכון מזרימים כסף לתוך Web 3.0, ולא קל להעלות על הדעת שההתעסקות שלהם לא תגרום לצורה כלשהי של כוח ריכוזי.
הרשת העולמית היא הכלי העיקרי המשמש מיליארדי אנשים כדי להחליף, לקרוא ולכתוב מידע ולתקשר עם אחרים דרך האינטרנט. הרשת השתנתה באופן דרמטי במהלך השנים, והיישומים הנוכחיים שלה כמעט בלתי ניתנים לזיהוי מימיה הראשונים. התפתחות האינטרנט מחולקת לעתים קרובות לשלושה שלבים: Web 1.0, Web 2.0 ו-Web 3.0.
Web 1.0
הגרסה המוקדמת ביותר של האינטרנט הייתה ידועה בשם Web 1.0. רוב המשתתפים היו צרכני תוכן, בעוד שהיוצרים היו בעיקר מפתחי אתרים שבנו אתרים עם חומר שנמסר בעיקר בפורמט טקסט או גרפי. Web 1.0 היה קיים בערך מ-1991 עד 2004.
Web 2.0
גרסתו הנוכחית של האינטרנט, המכונה לעתים Web 2.0, ידועה גם כגרסה האינטראקטיבית המשלבת קריאה, כתיבה ורשת חברתית. המשתמש לא צריך להיות מפתח כדי להשתתף בתהליך היצירה ביקום Web 2.0. אפליקציות רבות מעוצבות בצורה כזו שכל אחד יכול להפוך ליוצר דרכן.
המשתמש יכול ליצור ולשתף עם שאר העולם דרך פרסום סרטון וידאו או פוסט, למשל. המדיה החברתית היא לפיכך רק דוגמא ליישומי Web 2.0. טכנולוגיות אינטרנט, כגון HTML5, CSS3 ומסגרות Javascript, כגון ReactJs, AngularJs, VueJs ואחרות, מאפשרות לחברות לפתח רעיונות חדשים המאפשרים למשתמשים לתרום יותר לרשת החברתית. כתוצאה מכך, מפתחים צריכים רק לעצב מנגנון כדי לאפשר ולערב משתמשים מכיוון ש-Web 2.0 בנויה סביבם.
מה השוני ב-Web 3.0?
Web 3.0, הידוע גם כ-Semantic Web או רשת הקריאה-כתיבה-ביצוע, הוא החל בשנת 2010. בינה מלאכותית (AI) ו-Machine Learning (ML) מאפשרות למחשבים לנתח נתונים באותו האופן שבו עושים בני אדם, מה שמסייע ביצירה והפצה מושכלת של תוכן בעל ערך בהתאם לצרכים הספציפיים של המשתמש.
ישנן כמה הבחנות עיקריות בין Web 2.0 ל-Web 3.0, אך ביזור הוא לב ליבם של שניהם. מפתחי Web 3.0 כמעט ואינם יוצרים אפליקציות הפועלות על שרת בודד או מאחסנות נתונים במסד נתונים בודד.
במקום זאת, יישומי Web 3.0 בנויים על רשתות בלוקצ'יין, רשתות מבוזרות של מספר רב של צמתי עמית לעמית בתצורת שרתים. תוכניות אלו ידועות בשם אפליקציות מבוזרות (DApps). משתתפי הרשת, המפתחים, מתוגמלים על מתן השירותים האיכותיים ביותר להקמת רשת מבוזרת יציבה ומאובטחת.
Web 3.0 וקריפטו
רבים מהפרוטוקולים של ה-Web 3.0 מסתמכים במידה רבה על מטבעות קריפטו. הם מציעים תמריץ כספי בתצורת אסימונים לכל מי שרוצה לעזור ליצור, לשלוט, לתרום או לשפר את אחד הפרויקטים. אסימוני Web 3.0 הם נכסים דיגיטליים הקשורים לחזון של יצירת אינטרנט מבוזר. פרוטוקולים אלה עשויים לספק שירותים שונים, כגון חישוב, רוחב פס, אחסון, זיהוי, אירוח ושירותים מקוונים אחרים שסופקו בעבר על ידי ספקי ענן.
לדוגמה, פרוטוקול Livepeer, המבוסס על הרשת של אתריום, מספק שוק עבור ספקי תשתית וידאו ויישומי סטרימינג. באופן דומה, Helium מעודד צרכנים ועסקים קטנים לספק ולאשר כיסוי אלחוטי ולשלוח נתוני מכשירים דרך הרשת באמצעות בלוקצ'יין ואסימונים.
אנשים יכולים להתפרנס מלקחת חלק בפרוטוקול בדרכים שונות. צרכני השירות משלמים בדרך כלל על השימוש בפרוטוקול, בדומה לתשלום לספק הענן, כמו Amazon Web Services. כמו צורות רבות של ביזור, מתווכים מיותרים ובזבזניים לעתים קרובות מתבטלים.
יתר על כן, Web 3.0 מסתמך במידה רבה על נכסי NFT, מבצעי Airdrops, מטבעות דיגיטליים ונכסי בלוקצ'יין אחרים. Reddit, למשל, מנסה לחדור ל-Web 3.0 על ידי תכנון מנגנון לשימוש באסימוני מטבעות קריפטו כדי לאפשר למשתמשים לשלוט בעצם בחלקים מהקהילות באתר שבהן הם משתתפים.
הרעיון הוא שמשתמשים ישתמשו ב"נקודות קהילה", שאותן ירוויחו על ידי פרסום ב-subreddit ספציפי. לאחר מכן המשתמש מקבל נקודות על סמך כמה משתמשים מצביעים בעד או מצביעים נגד פוסט מסוים. זוהי לפיכך רק דוגמא אחת לאופן בו מפתחי אופציות ב-Web 3.0 מתמרצים משתמשים לפתח את המנגנון.
נקודות אלה יכולות לשמש בעצם כמניות הצבעה, מה שמאפשר למשתמשים שתרמו תרומות משמעותיות להשפיע יותר על בחירות המשפיעות על הקהילה. מכיוון שהנקודות הללו מאוחסנות בבלוקצ'יין, לבעלים שלהן יש יותר שליטה עליהן. זהו רק שימוש אחד, גרסה ארגונית של רעיון Web 3.0 המכונה ארגונים אוטונומיים מבוזרים (DAOs – Decentralised Organisations), המשתמשים באסימונים כדי להפיץ בעלות וסמכות על קבלת החלטות בצורה שווה יותר.
שימושים בשלב מוקדם של הרשת המרחבית Web 3.0 כבר כאן. עכשיו זה הזמן למנהלי עסקים להבין מה כולל עידן המחשבים הבא, כיצד הוא ישפיע על ארגונים וכיצד הוא ייצר ערך חדש עם התפתחותו.
בכך, עם עליית מכירת האסימונים, יוזמות בלוקצ'יין בנו את המודלים העסקיים שלהן סביב אסימוני תשלום בתוך רשתות, מה שלעתים קרובות יוצר שווקים ודרישה לשימוש באסימון המקורי לכל התשלומים בקהילה או ברשת. ככל שכלכלת הרשת תגדל, הביקוש לאסימון התשלום המקומי, המוגבל בתפוצתו, יעלה, וכתוצאה מכך תתקיים עלייה בערך האסימון.
שימוש באסימון ליצירת קהילות, תאגידים ויוזמות לא תמיד יוכל להעביר רווחים ישירות לבעלי האסימון. לדוגמה, הרעיון של קניות חוזרות ושריפת אסימונים עורר עניין רב בעסקי קריפטו מרכזיים. אסימונים מקוריים נרכשים מחדש מהשוק הציבורי ונשרפים ככל שההכנסות זורמות לפרויקט, למשל באמצעות עמלת מסחר, כמו במקרה של בייננס והאסימון BNB שלה.
