קורס מסחר למתחילים

כריית מטבעות דיגיטליים: איך מתחילים?
המטבע bitcoin-cash

bitcoin-cash

הוא הגיע מתוך הקוד המקורי של הביטקוין - Bitcoin Dash - מה אנחנו באמת יודעים על המטבע החדש ולמה חשוב לשים לב? לחצו עכשיו לכל הפרטים

תוכן עניינים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב vk
שיתוף ב odnoklassniki
שיתוף ב telegram

הביטקוין הוא מטבע מבוזר, כלומר אין רשות אחת שמנהלת אותו. הביטקוין הביא איתו, בין השאר, בשורה של שחרור מהבירוקרטיה, מהעמלות לבנקים ומהניהול המונופוליסטי של גופים פיננסיים את הכלכלה החדשה. כל ביטקוין מנוהל על ידי מי שכורים אותו (תיכף נסביר), אף אחד לא גובה עמלות על מסחר בביטקוין.

קצת על ההיסטוריה של הביטקוין – איך נולד המטבע הדיגיטלי הראשון?

הנה פרט מעניין לחובבי הטריוויה בנושא מטבעות קריפטוגרפים: העיסקה הראשונה שבוצעה אי פעם בתשלום בביטקוין היתה… הזמנת מגש של פיצה.

הביטקוין הושק בסוף שנת 2008 ועסקאות ראשונות בו החלו להתבצע בתחילת שנת 2009. אז, היה שווה כל ביטקוין בערך של פחות מסנט אחד לביטקוין. את הפיצה הראשונה שהזמין לאזלו היינץ בתמורה לביטקוין, הוא קנה באמצעות לא פחות מאשר 10,000 ביטקוינס, שהיו שווים אז בערך 30 דולר. במונחים של היום, אגב, 10,000 ביטקוינס שווים בערך מאה ועשרה מיליוני דולרים, מה שהופך את הפיצה שקנה היינץ לפיצה היקרה בעולם…

בשנת 2009, אם כן, החל המטבע המבוזר את דרכו עם הפצה ברשת של מסמך המתאר את התוכנה (בקוד פתוח, נגיש לכולם) והעקרונות המתמטיים שעומדים מאחורי המטבע הדיגיטלי החדש. המסך נחתם בשם Satoshi Nakamoto אבל עד היום לא ברור מי האדם, או הקבוצה, שפיתחו את המטבע.

באמצע שנת 2017 בוצע שינוי בקוד הפתוח של הביטקוין שפיצל את המטבע לשניים: הביטקוין הרגיל והמוכר ומטבע חדש, הביטקוין קאש (BCH). הביטקוין קאש חולק עם הביטקוין היסטוריה משותפת אולם מרגע היווצרו הוא מתנהל כמטבע עצמאי לכל דבר.

טכנולוגית בלוקצ'יין וארנק דיגיטלי

הביטקוין הביא איתו את בשורת המטבעות הקריפטוגרפים, או המטבעות המבוזרים – כאמור, מטבעות שאין גוף מרכזי שמנהל אותם, או מרוויח כספים מתשלום עמלות בגין כל פעולה באמצעות המטבע, כמו שמרוויחים הבנקים עבור כל פעולה שאנחנו מבצעים מחשבון הבנק שלנו. בתרגום מילולי לעברית המילה "קריפטוגרפי" פירושה מוצפן, אבל בישראל אנחנו נוטים להעדיף לכנות מטבעות כאלה מבוזרים או דיגיטליים.

למרות היקף שימוש גדול בביטקוין ובמטבעות מבוזרים נוספים שהצטרפו אליו, רבים מאתנו לא ממש מבינים את אופן פעולתם. לכן, בטרם נרחיב אודות הביטקוין קאש, נפרט מעט אודות מאפיינים בסיסיים של אמצעי תשלום מתקדמים ונוחים אלה.

מטבעות דיגיטליים מוכרים עוד משנות השמונים אבל הביטקוין היה פורץ דרך בתחום עד כדי כך שהוא נחשב אבי המטבעות הקריפטוגרפים השימושיים.
הודות לעקרון חדש במבנה שלו, טכנולוגיית בלוקצ'יין, התבטל הצורך בגוף מרכזי, בדמות מוסד פיננסי או מדינה, שינהלו את השימוש במטבע.
פירוש הדבר למעשה שבביטקוין, ובכל המטבעות המבוזרים שנוספו לזירה מאז שהושק, כולל הביטקוין קאש, אפשר לבצע עסקאות (לשלם ולקבל תשלום) ישירות בין שני הצדדים – בלי לשלם עמלה לאף אדם פרטי, גוף בנקאי, מוסד בירוקרטי או סתם צד מתווך אחר.

בלוקצ'יין, אגב, היא מילה שמקורה בשפה האנגלית כמובן, ופירושה "שרשרת של בלוקים". הבלוקצ'יין, כפי שמייד ניראה, הוא בעצם מאגר הנתונים המתאר את ההיסטוריה של כל ביטקוין, והוא מתוחזק באחריותם של מי שכרו את הביטקוין, כלומר, מי שהיו הבעלים הראשונים של כל ביטקוין

הביטקוין היה המטבע הראשון שכל היסטוריית העסקאות שבוצעו בו נרשמת וכך ניתן להתחקות אחר השימוש שנעשה בכל ביטקוין מסוים החל מהרגע בו נוצר. רישום כזה מאפשר למקבל תשלום במטבע מבוזר להיות בטוח שאין מדובר בניסיון הונאה. המידע נצבר בבלוקים העוקבים זה אחר זה בשרשרת ומכאן השם בלוקצ'יין.

מי שרוצים להשתמש במטבע מבוזר, כולל ביטקוין וביטקוין קאש, זקוקים לארנק דיגיטלי שהינו תוכנה המשמשת לאחסון המטבעות ומאפשרת העברתם הלאה, או, במילים אחרות, לבצע עימם תשלום.

איך נקבע הערך של מטבעות מבוזרים?

בהיבט של כסף "רגיל", מוסדי, זה שאנחנו מחזיקים מתחת למזרן או בחשבון הבנק שלנו, כדאי לדעת כי כל מדינה יכולה להדפיס כספים על פי מאגר הרכוש שהיא מחזיקה במרתפי הבנק המרכזי שלה – או במילים אחרות, שטרות הכסף (שהם בסופו של יום רק חתיכות נייר חסרות ערך) מייצגות רכוש ברשות המדינה. כמות הרכוש שיש למדינה קובעת את כמות הכסף שהיא יכולה להדפיס, וזה מה שמעניק לשטרות שלנו את הערך שלהם.

באמצעי תשלום שאינם שטרות, כמו למשל המחאות או כרטיסי אשראי, נדרשים המוסדות הפיננסיים כמו חברות האשראי או הבנקים המסחריים לאשר את פרטי כל עסקה ולהיות ערבים לכך שהסכום אכן יעבור מחשבון בנק אחד לשני.

במטבעות מבוזרים הכספים נשמרים בתוכנת ארנק דיגיטלי, המנהלת ועוקבת אחרי המטבעות – ללא ביזור או תשלום עמלות. מה שמקנה לביטקוין את ערכו, הוא הכמות המוגבלת שניתן לכרות ממנו – והביקוש ביחס להיצע. הביטקוין, למשל, הוא מטבע מוגבל: הכמות הכוללת לכרייה לעולם לא תעבור את ה – 21 מיליון מטבעות.

כורי ביטקוין והקהילה ממנה צמחו מפתחי הביטקוין קאש

כל מטבע ביטקוין בודד בא לעולם כאשר מזוהה רצף העומד בדרישות נוסחה מתמטית מורכבת. נדרש כוח מחשוב רב כדי למצוא רצף כזה ומי שמבצעים מלאכה זו מכונים כורים, בשל הדמיון בין כריית מטבעות ביטקוין לכרייה פיזית של זהב או יהלומים.

מי שכורה מטבע ביטקוין הוא זה שיהיה אחראי על רישום היסטוריית העסקאות במטבע שכרה  ועל שמירת המידע בבלוקים כאשר כל בלוק הוא חבילת נתונים בעלת נפח מוגבל.
סביב לביטקוין צמחה קהילה גדולה של כורי ביטקוין ומפתחים אחרים המצויים בנבכי הקוד הפתוח שפזור על פני אינספור מחשבים ושרתים ברשת האינטרנט. היווצרות שני מחנות בקרב חברי קהילה זו היא שהובילה, בשנת 2017, לפיצול המטבע ולהולדת הביטקוין קאש.

בלוקים בני 1 מגה בייט כבר לא הספיקו

יוצריו של הביטקוין ציידו אותו במנגנון הבלוקצ'יין לרישום ומעקב אחר היסטוריית העסקאות שבוצעו בכל מטבע בודד. נפח המידע שיכול להכיל כל בלוק בשרשרת הוגבל למגה בייט אחד.
הביטקוין היה ידוע תמיד במהירות מסחררת של ביצוע עיסקאות, אבל ברבות השנים, עם הגידול המהיר בהיקף העסקאות המבוצעות במטבע, נוצר מצב בו בלוקים נפתחים ונסגרים בקצב שגרם לעיכובים בהשלמת עסקאות. התופעה החמירה עד כדי כך שמסחר בביטקוין הפך לעיתים לאיטי מאוד, קרה שנדרשו שעות ואף ימים להשלים עסקה בודדת.

אל בעיית קצב ביצוע העסקאות התווסף נתון חדש ומפתיע ביחס למטבע מבוזר – תוספת לעמלה ששולמה לכורי הביטקוין, שהם כזכור אמונים לנהל את הרישום של כלל העיסקאות וניהול שרשראות הבלוקים במטבעות שהם כרו. בקרב חברי קהילת הביטקוין, כורים ומפתחים המעורבים בשכלול הקוד של המטבע, היו מי שהציעו פתרונות שונים לבעיית גודלם המוגבל של הבלוקים. ברבות הזמן נחלקה הקהילה לכמה מחנות, היו מי שצידדו בשמירה על גודלם המקורי של הבלוקים (כאמור, 1 מגה בייט בלבד), היו מי שסברו שהפתרון הטוב ביותר הוא הגדלה הדרגתית של נפח הבלוקים לארבע מגה בייט והיו מי שדרשו לבצע באופן מידי הגדלה של הבלוקים לשמונה מגה בייט.

מטבע מבוזר ישן – חדש נולד

המחלוקת סביב בעיית נפח הבלוקים הגיעה לשיאה באמצע שנת 2017. הסתבר שמשמעותם של הפתרונות השמרניים יותר היא הפיכת המסחר בביטקוין למכשיר פיננסי לביצוע השקעות, כמו למשל לסחר בשוק מטבעות החוץ. לעומת זאת, הגדלת נפח הבלוקים לשמונה מגה בייט מאפשרת שמירה על אופיו המקורי של הביטקוין כאמצעי תשלום ישיר.

בראשון לאוגוסט 2017 ביצעה קבוצת מפתחים פיצול בכל שרשראות הבלוקים המלוות כל ביטקוין כך שזו המקורית (בה בלוקים בנפח 1 מגה בייט בלבד) נמשכה, ולצידה נפתחה שרשרת חדשה בה לכל בלוק נפח של 8 מגה בייט. מהלך כזה מכונה "פיצול קשה" (Hard fork) וכך נוצר, לצד כל ביטקוין מקורי, מטבע חדש, הביטקוין קאש (BCH).
עם ביצוע הפיצול מי שהייתה ברשותו כמות מסוימת של ביטקוין הפך אוטומטית לבעלים של כמות דומה של ביטקוין קאש.

הכירו את הביטקוין קאש – מטבע עצמאי לחלוטין בעל קווי דמיון לביטקוין המקורי

הביטקוין קאש חולק עם הביטקוין תכונות משותפות רבות וחשובות, כמו למשל אלגוריתם שמגביל את כמות המטבעות שניתן להפיק ל – 21 מיליון לכל היותר, ורמת קושי גוברת והולכת בכריית מטבעות חדשים.
למרות קווי הדמיון והעובדה שנוצר בדרך של פיצול מן המטבע המקורי, חשוב להבין שהביטקוין קאש הוא מטבע עצמאי לחלוטין.
מכיוון שניתן להשלים עסקאות בביטקוין קאש במהירות, היקף השימוש בו כאמצעי תשלום נוח גדל והולך. כמו אצל מטבעות מבוזרים רבים אחרים ערכו של הביטקוין קאש מאופיין בתנודתיות רבה. בתחילת שנת 2018, מעט אחר ביצוע הפיצול הקשה, ערכו של מטבע ביטקוין קאש אחד היה כ – 10,000 שקלים, נכון לאמצע שנת 2020 ערכו נע סביב 1,000 שקלים כאשר מתחילת יולי ניכרת מגמת עליה בערכו.

 

מחשבון המרה
Ledger - Crypto Beginners Pack
עוד מטבעות